יעילות וצדק במערכת המשפט?

במסגרת עליית קרנו של ה'ספין' התקשורתי, החליטה הנהלת בתי המשפט גם היא לבסס את מקומה הראוי. לאחרונה הוגש להנהלת בתי המשפט מחקר שנערך לפי הזמנתה על ידי המרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, והשבוע החליטו הנהלת בתי המשפט והעומד בראשה לבשר לאומה על ממצאי המחקר. לפי פרשנות הכתב המשפטי של עיתון 'הארץ', יובל יועז:
"העומס על שופט בישראל כפול מהעומס הממוצע על שופטים במדינות המערב. עומס זה איננו נובע ממחסור בשופטים או ממספר נמוך של שופטים ביחס לאוכלוסייה בישראל – אלא בנטייה של הישראלים לייצר הליכים משפטיים בכמות כפולה מהממוצע במערב."
ובהמשך:
"בהנהלת בתי המשפט רואים בדו"ח שהוגש להם מסמך רב חשיבות. כולם מסכימים שיש סחבת בטיפול בתיקים בבתי המשפט, ועכשיו יכולים השופטים לטעון, כשהם מגובים בנתונים: אנחנו לא אשמים. אנחנו עובדים הרבה יותר מעמיתינו בחו"ל."
 
כן…שוב…שוב אנחנו, האזרחים, אשמים. יש לנו נטייה מוגברת לייצר הליכים משפטיים!
 
רצונה של הנהלת בתי המשפט להגדיל את תקציבה ולהגדיל את מספר השופטים הוא מובן. גם התקוממותם של השופטים נגד הפנייתן של הטענות החוזרות ונשנות על סחבת במערכת המשפט כנגדם, מובנת. מה שאינו מובן הוא מדוע הנהלת בתי המשפט אינה טורחת לבצע מחקר משמעותי הרבה יותר, אשר יבחן את שאלות האמת לגבי התנהלותה של המערכת. שאלות הנוגעות, למשל, בהקצאת התיקים בתוך מערכת המשפט, במשך הזמן המוקדש לכל תיק, בכמות הערעורים המוגשים ובאחוז הערעורים שמתקבלים, באחוזי הפשרה בתביעות, לפי סוגיהן, ובעיתוי הפשרה בהן, במספר הבקשות המוגשות בכל תביעה, בעלויות עורכי הדין המושקעות בכל תביעה, ביחס בין מספר עורכי הדין למספר התושבים, ביחס בין מספר עורכי הדין לבין התביעות המוגשות, ביחס בין הפעילות הכלכלית לבין מספר התיקים האזרחיים, ביחס בין המצב הבטחוני לבין מספר התיקים הפליליים, בקשר בין פתיחת שעריו של בג"צ לבין מספר התיקים המוגשים אליו, ועוד.
 
ברור שהגדלת מספר השופטים תסייע למערכת המשפט להתמודד עם התביעות המוגשות. כמוה כהגדלת התקציב והיצע השירותים בכל מגזר אחר. אולם בכך אין לומר דבר וחצי דבר על יעילותה של המערכת המשפטית. למעשה, שאלה גדולה היא כיצד יש למדוד יעילותה של מערכת משפטית. מדידה של עלויות המשפט וזמן ההמתנה בכל תביעה, מתעלמת ממטרתה העיקרית של מערכת המשפט – ליצור הרתעה מפני הפרת החוק, לפצות בגין הפרתו, ולשפוט משפט צדק בסכסוכים אזרחיים ובתיקים פליליים. בחינת יעילותה של מערכת המשפט לפי עלויותיה מבלי להתייחס למדדי איכות הבוחנים את פסיקותיה, דומה לבחינת יעילותו של מפעל לפי עלויות הייצור שבו, בהתעלם מתפוקתו.
 
מערכות משפט בכל העולם מתמודדות עם בעיות דומות – עומס גדל והולך, ועלויות משפט גבוהות. בעיות אלה הן משמעותיות משום שהן פוגעות בזכות הגישה לבית המשפט, וכתוצאה מכך בשלטון החוק. החדשות המצערות הן שאף מערכת משפט לא הצליחה לפתור בעיות אלה. צודקים שופטי ישראל כאשר הם מתקוממים נגד התלונות על חוסר יעילותם. אולם טועה מנהל בתי המשפט כאשר הוא סבור שבידיו פתרון, ולו חלקי, לבעיה, באמצעות הגדלת מספר השופטים והדרכתם בשיטות אדמיניסטרציה שיפוטית. טועה, לא משום שאמצעים אלה לא יקטינו את הפער בין הביקוש לשירותי בתי המשפט לבין ההיצע הקיים. הוא טועה משום שאינו שואל האם זו תהיה מערכת המשפט שבה אנו רוצים.
 
במילים אחרות, על מנהל בתי המשפט להקדיש קודם לכל זמן ומחשבה לשאלה – מהי הבעיה שיש לפתור? מהי מערכת משפטית יעילה? כיצד תימדד יעילותה של המערכת? ומהן הדרכים להגברת יעילות זו?
במקום ספינים תקשורתיים, תיטיב הנהלת בתי המשפט אם תפנה לבחינה אמפירית מעמיקה של ביצועיה, ובה בעת תגדיר מהן מטרותיה וכיצד עליה להשיגן. אנחנו כולנו לקוחותיה של מערכת המשפט. אנו רשאים לדרוש משפט צודק, יעיל ומהיר. פתרונות קסם לחוסר יכולתה של המערכת לספק את צרכינו אינם בנמצא. כדאי שנעבור לעסוק במהות, במקום ב'ספין'.   

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  ביום נובמבר 2, 2007 בשעה 12:19 pm

    יפה הגדרת את הודעות הדוברות, הן מצטרפות לנוהל הקבוע של משרדי ממשלה להפליל את הציבור.
    נידמה לי שבמצב כזה אין כבר הרבה טעם לביקורת מלומדת על מערכת המשפט,

    ישנו היום מאמר מעניין על ארונדטי רוי ההודית, ואחד הדברים שהיא מובילה זה "להפסיק לפחד מהחוק" ומבתי המשפט, ואף סיכנה עצמה בכמה עניינים בהתערבות ובאיום של "בזיון בית המשפט". הזדמן לי לעבור ממעמד דומה לשלך, למעמד של מתדיין (בבית משפט למשפחה בראשלצ) ואני מציעה לכל אקדמאי צמרת לעשות כמעשה ביילין ולהתחפש למסכן ולראות את הפער ששורר כיום בין דיון מלומד ובין מה שקורה בבתי המשפט. זה פשוט לא יאומן. הופעתי בעבר בבתי משפט, והמצב תמיד קשה כיון שצדק אין בעולם הזה, אבל כרגע מדובר במלחמה מעמדית של השופטים נגד הציבור שנידמה כ"מפריע" להם בכלל, בשגרת הכיף בהיכלות הפאר שבנו להם.
    רמת השופטים, לא רק במישור האינטריטי והאתיקה – לזה כבר לא מצפים בהאי עידנא – אלא במישור השכלי וההתמצאות בחוקים, הוא פשוט לא יאומן. וזה לא הפרזה אופנתית. לעומת זה ההיכלות השתפרו מאד. כגודל הנפילה באיכות האנושית והשירות.
    צריך להתחיל בשאלה הבסיסית האם השופט מקשיב לצדדים בכלל ויודע על מה הדיון, לא התרשמתי שזה המצב ברוב המקרים בערכאות הנמוכות.
    והשופטים גם לא טרחו לעשות רושם של התמצאות, מה שפעם היה מאד חשוב לשופט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: