פשרות בייצוגיות: גוזרים קופונים

(גירסה מקוצרת של מאמר זה הופיעה בעיתון גלובס היום)

התביעה הייצוגית הינה מכשיר אכיפה היכול להביא חברות גדולות לקיים חובותיהן לצרכן הקטן. בבסיסה של התביעה הייצוגית עומד עורך הדין הפרטי, אשר מתוך רצונו לעשות רווח פרטי מגיש שירות חיוני לציבור, מייצר הרתעה כנגד הגופים הגדולים במשק, ומאפשר פיצוים של מי שנפגעו.
 
אולם, לאחרונה אנו מתבשרים על מספר גדל והולך של פשרות בתביעות ייצוגיות המכונות בעגה המקצועית 'פשרות קופונים'. פשרות אלה כוללות שני מרכיבים: המרכיב האחד, הטבה בצורת קופון או הנחה ללקוחותיה של החברה הנתבעת. המאפיין החשוב בהטבה זו הוא שהיא אינה כרוכה בתשלום כספי ישיר של הנתבע לציבור לקוחותיו. המרכיב השני, תשלום כספי לתובע המייצג ולעורך הדין. החשש הוא שפשרות אלה אינן מניבות תועלת לאף אחד פרט לתובע המייצג ולעורך הדין.
 
דוגמאות לפשרות קופונים הן רבות. כך, למשל, בשנה האחרונה הוגשו תביעות בגין הקטנת תכולת תכולתן של אריזות מוצרים מבלי לשנות את האריזות עצמן, כגון אריזות חטיפים, אבקת כביסה, שימורי טונה, וופלים, ממרח שוקולד, עוגיות ועוד. ברבות מתביעות אלה הושגה פשרה שצורתה דומה: החברה הנתבעת התחייבה להגדיל את תכולת האריזה לתכולה המקורית לתקופה מוגבלת. לאחר מכן תחזור תכולת האריזות לתכולה המוקטנת ששימשה עילה לתביעה. בחלק מהפשרות הגדילו הצדדים לעשות והוסיפו תנאי לפיו הגדלת התכולה לתכולה המקורית תלווה בכיתוב שלפיו ניתנת 'תוספת חינם' ללקוח. דהיינו, הנתבע יוצא נשכר שלוש פעמים, פעם ראשונה כאשר הקטין את תכולת האריזה, פעם שניה כאשר הגדיל אותה בחזרה לגדלה המקורי תוך הצהרה שהלקוח מקבל 'תוספת חינם', ופעם שלישית כאשר יחזור ויקטין את תכולת האריזה. המחיר, יש להדגיש, נשאר קבוע לאורך כל התקופה.
 
ועוד דוגמא. בתביעה שהוגשה כנגד חברת טיב טעם בגין מכירת מוצרי עוף פגומים הוגשה לאישורו של בית המשפט פשרה שלפיה יימסרו קופונים המקנים הנחה של 10 ש"ח על רכישה במחלקת הבשר הטרי בחנויות החברה. לאחר קריאת הסכם הפשרה נותרות שאלות רבות ללא מענה – כמה מהקופונים האלה ימומשו, האם יועלה מחיר הבשר בחנויות או יישמר קבוע, האם ניתן יהיה להשתמש בקופונים יחד עם הנחות אחרות, ועוד. דבר אחד ברור – עורכי הדין והתובע המייצג יפוצו בנתח עסיסי בסך כולל של מליון ש"ח.
 
ניתן היה לצפות שבתי המשפט יגנו על הצרכנים התובעים מפני פשרות שאינן ראויות. יתרה מכך, חוק תובענות ייצוגיות דורש מבתי המשפט למנות בודק לכל פשרה כדי שיבדוק מהו ערכה הכלכלי עבור קבוצת התובעים המיוצגת. אולם רבים משופטי בתי המשפט המחוזיים סבורים שמינוי הבודק אינו  נחוץ, שהדרישה למינויו גורעת מסמכותם ומעידה על חוסר האמון בהם, ושהם יכולים לבדם לבצע את הפיקוח הראוי על הפשרות המוגשות לאישורם.
 
המציאות, כמובן, מוכיחה אחרת. בפשרה בתביעה הייצוגית חוברים התובע המייצג ועורך הדין אל הנתבע, ומנסים ליפות את הפשרה המוגשת לאישור בית המשפט. הסובל העיקרי, הצרכן הקטן, אינו נמצא בפני בית המשפט כדי להביא את דברו. בית המשפט מאשר את הפשרה והמרוויחים היחידים הם עורכי הדין והנתבעים.
 
במקרה של פשרות הקופונים ניתן לחשוב על פתרון מקורי אשר יבטיח שהפשרה שתושג תיתן תמורה הולמת ופיצוי לצרכנים. כל שצריך לעשות הוא לקשור בין שכר הטרחה שמקבל עורך הדין ובין התשלום לקבוצה המיוצגת. כך, למשל, ניתן לקבוע שהקופונים שיונפקו יהיו ניתנים למכירה ולהעברה, ועורך הדין יזכה לשכרו בקופונים כאלה. אם יש להם ערך, יתכבד עורך הדין וימכור אותם תמורת ערך זה. ואם אין ערך, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שעורך הדין לא יסכים לפשרה. לחלופין, ניתן לקבוע שעורך הדין יקבל שכרו בכסף, אולם שכר זה יהיה תלוי במימוש ההטבה על ידי הצרכנים. הטבה וקופונים אשר לא ימומשו, לא יזכו את עורך הדין בשכר טרחה. הנה כי כן, הפתרון לבעיית פשרות הקופונים מצוי באותו מקום בדיוק שממנו נולדה התביעה הייצוגית – קשירת קשר הדוק בין התגמול לעורך הדין וההטבה הניתנת לציבור התובעים המיוצגים. מטבע אחד לעורך הדין ולתובעים יבטיח שהקופון שיגזרו שניהם יהיה בעל ערך.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שושי  ביום מאי 28, 2008 בשעה 3:50 pm

    היא פיתוח ישראלי חדשני. האם בעת חקיקת החוק אי אפשר היה ללמוד מהניסיון במדינות אחרות ולכלול הסדר מהסוג שהצעת?

  • אלעד  ביום אוגוסט 2, 2008 בשעה 1:48 pm

    אלון, האם לדעתך, בהקטנת ה"קופון לעו"ד", עשוי להיווצר תמריץ שלילי לעורכי הדין האיכותיים (והיקרים) מלקחת על עצמם תיקים שכאלו ולתרום מכשרונם לקידום התביעה. האם (ואני לא מציין שזו עמדתי) כדאי לתהות אם שווה לשלם את המחיר הגבוה לעורכי הדין ולפחות להגדיל את הסיכוי להצלחה בתביעה. לעיתים הערך המוסף העיקרי בתביעות יצוגיות אינן הכסף הניתן (בדרך כלל סכום זעום), אלא חיזוק מעמד האזרח הקטן מול התאגיד. אפילו במחיר "מעין שוחד" לעורך דין איכותי ויקר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: