ספרות זולה

הפרסום על כוונתו של חבר הכנסת ניצן הורביץ להציע חוק שיטיל הגבלות על הוזלת מחירי הספרים בחנויות העלה את השאלה האם ניתן להצדיק הגבלות כאלה באופן משכנע. מטרתן הברורה של ההגבלות היא הגנה על סופרים, הוצאות ספרים, וחנויות ספרים קטנות, מפני הפחתות המחירים ברשתות הספרים והשיווק הגדולות. אולם האם יש אינטרס ציבורי רחב יותר בהגבלה כזו? האם יתכן שציבור הקוראים (כולנו) יצא נשכר ממנה?

 

מירב ארלוזרוב, בכתבה מהשבוע, ציינה את הברור מאליו– הגבלה של הוזלות המחירים תבוא על חשבון ציבור הקוראים אשר יידרשו לשלם מחירים גבוהים יותר. הפחתת המחירים היא תוצאה של כניסתה המוצלחת של רשת "צומת ספרים" לשוק. התחרות בין "צומת ספרים" לבין "סטימצקי" הותיקה הביאה למבצעי ה1+1, להפחתת מחירי הספרים, ולשינוי שוק הספרים בישראל. במה שונים הסופרים, שואלת ארלוזרוב, ממפוטרי עוף העמק שפוטרו לאחר שהתחרות שחקה את הרווחים בענף המשחטות?  

 

אביה ספיבק מציין שהגבלת הוזלות המחירים בצרפת הביאה להגדלת הגיוון בשוק הספרים, לפתיחתן של חנויות ספרים קטנות המתמחות בסוגי ספרים שהביקוש להן הוא נמוך, ולסבסוד של ספרי ה'נישה' על ידי רבי המכר. בכך יש תשובה חלקית לשאלתה של ארלוזרוב – לא כל הקוראים נפגעים מהגבלת ההוזלות באותה מידה – ציבור הקוראים של רבי המכר נפגע, ואילו ציבור הקוראים של ספרי ה'נישה' עשוי להרוויח – אמנם משלם יותר, אבל זוכה למגוון רחב יותר של ספרים לטעמו. הסיבסוד הצולב בשוק הספרים אינו קיים בענף המשחטות, ולסבסוד כזה יש (כך ניתן לטעון) השפעות חיוביות לפחות על חלק מציבור הקוראים.

 

מדוע מביאה הגבלת הוזלות המחירים להגדלת הגיוון בשוק הספרים?

הגבלה כזו מאפשרת להוצאות הספרים להעלות את מחירי הספרים שלהם מעל למחירי שוק תחרותי, ומקרבת אותן לתמחור מונופוליסטי המותיר, מטבעו, רווחים גבוהים יותר בכיסיהם. רווחים אלה יכולים לממן הוצאתם של ספרים שהביקוש להם נמוך ומשום כך אינם רווחיים. התוצאה היא שמספרם של רבי המכר שיירכשו יהיה קטן יותר, אולם מאחר שמחירו של כל ספר יהיה גבוה יותר, יגדל סך הרווחים של הוצאות הספרים מרבי המכר הללו. במילים אחרות, אנו נקרא פחות ספרים, אולם הגיוון בספרים שנקרא יהיה גדול יותר. תוצאות אלה אכן נתמכות בממצאים אמפיריים ממדינות רבות שבהן קיימת הגבלה דומה (אוסטריה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, יפן, הולנד,נורווגיה, ספרד ופורטוגל).

 

אולם בכך אין עדיין כדי לתת תשובה מלאה לשאלתה של מירב ארלוזרוב. למעשה, יש שתי שאלות שדורשות תשובה: האחת – האם יש אינטרס ציבורי בשיפור מצבם של קוראי ספרי ה'נישה', גם אם זה נעשה על חשבונם של קוראי רבי המכר שיאלצו לקרוא פחות ולשלם יותר? השניה (בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית) – האם רגולציה של מחירי הספרים הינה הדרך היעילה ביותר לכך?

 

התשובה לשאלה הראשונה אינה ברורה. גיוון ואיכות של הספרות הנקראת בארץ הם רצויים, ותועלתם הציבורית חורגת, ככל הנראה, מתועלתם לציבור הצורך ספרות איכותית ומגוונת. אולם נגישות של כלל הציבור לספרות, גם אם זו באיכות נמוכה יותר, אף היא רצויה. במאזן האיכות מול הכמות, אין זה ברור ידו של מי על העליונה.

 

התשובה לשאלה השניה נראית ברורה יותר. התערבות ציבורית בשוק הספרים אינה חייבת להיעשות בדרך של התערבות במחירי השוק. ניתן להשיג גיוון ואיכות באמצעות סבסוד ממשלתי ישיר לסופרי 'נישה', רכישתם על ידי ספריות ציבוריות, וחינוך הציבור והשפעה על טעמיו באופן שילמד להעריך ספרים איכותיים ויגדיל את ביקושו לספרים אלה. אמצעים אלה כולם יכולים להביא לתוצאה דומה מנקודת מבטם של הסופרים כמו גם של צרכני ספרי ה'נישה' וה'איכות', מבלי לפגוע ביתר הקוראים.

 

חיפוש באתר הכנסת מעלה שחבר הכנסת הורביץ טרם הגיש את הצעת החוק הנדונה. אולי גם הוא הבין שעל אף כוונותיו הטובות, דרכו אינה הנכונה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  ביום יוני 26, 2009 בשעה 4:51 pm

    ואיך אתה מוכיח בפוסט הזה שהחוק הצרפתי לא טוב לספרות

    אני כותבת על הנושא הזה כבר שנתיים ומודה שמעולם לא ראיתי במירב ארלוזורוב איזה אורים או תומים בנושא התרבות בכלל והספרות בפרט וגם לא בנושא שוק הספרים, מצבו, בעייותיו והתדרדרותו.

    אז בוא נשים את הגיברת ארלוזורוב בצד ותסביר לי מה הבעיות של שוק הספרים ועל מה בא לענות החוק הצרפתי שניצן הורוביץ מקדם ולמה הוא לא נכון לדעתך.

  • אלון  ביום יוני 26, 2009 בשעה 6:21 pm

    בבלוג שלך כתבת:
    "אז מה היה לנו?
    מבצעים שיוצרים תחרות פרועה בין ההוצאות, והתוצאה קריסה כלכלית של המוקפדות שבהן, וגם של חנויות הספרים העצמאיות. פגיעה כלכלית משמעותית בעושים במלאכה (סופרים, עורכים, מתרגמים, מגיהים). ירידה באיכות הספרים. הצפה בכותרים חדשים שבעצם הוצאתם מוחקים מאות שנות תרבות.
    בקיצור, חגיגה גדולה אין כאן, אבל יש מקום לצאת בקריאה להוצאות: זכרו, אתן לא רק עסק מסחרי. על כתפיכן אחריות תרבותית חשובה מאין כמוה. אל תשתפו פעולה עם המבצעים: ספר הוא נכס יקר והוא צריך להישאר כזה, לא יתכן שהוא יימכר בשקל. ובעיקר קחו אחריות על התוצרים שלכן, בעידן רווי אינפורמציה, עליכן לעזור לקוראים הנבוכים בהוצאת המוץ מתוך התבן. עליכן לבחור עבורנו את הנכסים התרבותיים הבאים. ועד אז, אני אישית מחרימה את שבוע הספר. "

    לא ברור לי איך הוצאת כותר חדש מוחקת מאה שנים של תרבות. לא ברור לי מדוע ערכו של ספר נמדד במחירו (ולכן לא יתכן שימכר בשקל). בעיקר, לא ברור לי האם נובע ממה שכתבת שאיכות הספרים במדינות שבהן אין לא נוהג כעת החוק ה"צרפתי" (ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה, בלגיה, קנדה, פינלנד, אירלנד, שבדיה ושוויצריה) נמוכה מאלה שבהן החוק נוהג.

  • אלון  ביום יוני 26, 2009 בשעה 6:31 pm

    ראשית, לא כתבתי שהחוק רע לספרות. אין לי מושג מה רע לספרות או טוב לספרות. אני יכול רק לכתוב מה טוב או רע לאנשים – סופרים, קוראים, בעלי הוצאות ספרים או בעלי חנויות ספרים.
    שנית, מה שכן כתבתי הוא שהחוק הזה יהיה טוב להוצאות הספרים, טוב לסופרים שכותבים ספרים שהביקוש להם נמוך, טוב (אולי) לקוראים שקוראים ספרים כאלה ורע לקוראים שלא מתעניינים בספרים כאלה.
    שלישית, כתבתי שגם אם כל מה שמעניין אותנו הוא הוצאות הספרים והסופרים, יש דרכים טובות יותר לתמוך בהם. בפרט, דרכים שלא יפגעו בקוראים מהקבוצה האחרונה.
    לבסוף, כל מה שכתבתי אינו נוגע בהיבטי הגבלים עסקיים הקשורים לקשר בין רשתות הפצה להוצאות ספרים (עליהם כתבת). אין שום קשר הכרחי בין היבטים אלה לבין הצעתו של חבר הכנסת הורביץ להגביל את הוזלות המחירים

  • אורה  ביום יוני 26, 2009 בשעה 6:52 pm

    רק הארה קטנה: בצרפת, שוק הספרים המשומשים מדהים ופורח- צריך רק להסתובב בבולבאר סן מישל _פאריס), לעמוד שעה או יותר ליד דוכני הספרים על המדרכה ולבחור כאוות נפשך ספר בחצי יורו, ביורו וגם יותר- וללכת ולהתיישב על ספסל בגני לוכסמבורג ולהתבשם מניחוחו של הספר.תמונת המצב הזו משנה לגמרי את השפעת החקיקה על שוק הספרים הצרפתי

  • אסתי  ביום יוני 26, 2009 בשעה 7:00 pm

    אבל אם נתחיל במה שעושות ההוזלות הפראיות, אז לבד מהעובדה שהן גורמות להתמוטטותן של ההוצאות (אלו שלא בשותפות הצולבת) ושל חנויות הספרים הפרטיות, הן גורמות לכך שאין להן ברירה אלא להגביר את קצב הדפסת הספרים והוצאת הכותרים. כיוון שהן מפסידות מהעניין היכולת שלהן לשלם לעושים במלאכה הולכת ויורדת ויחד עם זה גם איכות הספרים שיוצאים. אין יכולת הקפדה על התרגום, הערכיה ההגהה וכו' ולכן הציבור מקבל תוצרים פגומים – זה נזק לתרבות מספר אחד.

    הלאה – עם ההצפה המטורפת של הכותרים וההרגל של הציבור לרכוש מבצעים ולא ספרים נעלמים הספרים הקרויים בק ליסט. כלומר הקלאסיקות העומדות בבסיסה של התרבות נפלטים החוצה מהחנויות לטובת מוצרים זולים והמוניים יותר מהסוג המרפד את רשימות רבי המכר – וזה נזק לתרבות מספר שניים.

    מאחר ונוצר מאבק פראי כזה בין ההוצאות ולפי עקרון הרייטינג הקדוש ההוצאות הטובות והאיכותיות ביותר נפגעות ומצבן הכלכלי מתערר עד לחיסולן בכלל וזה נזק שלישי לתרבות.

    ונזק לתרבות הוא נזק לציבור. לכן המבצעים רעים לציבור.

    ולגבי התועלת של החוק, אני חוששת שהוא לא יוכל לעזור הרבה. הפתרון היחיד לבעייה הוא םירוק השותפות בין רשת קמעונאית לבין יצרן כלומר בין צומת לבין ההוצאות זמורה ביתן ומודן.

    וסליחה שהתנפלתי עלייך. הנושא הזה פשוט מרגיז אותי ברמות.
    ואגב, אין צורך לתמוך בהוצאות. הן צריכות להיות מסוגלות לתמוך בעצמן. צריך רק לאסור את החיבור בין צומת ספרים לזמורה ביתן ומודן..

  • אלון  ביום יוני 26, 2009 בשעה 9:27 pm

    אני מסכים לגמרי עם המשפט האחרון

    לגבי העלמות ספרי האיכות והקלאסיקה – הרושם שלי היה שניתן להשיג אותם ללא בעיה ברשתות. אני מסכים עם זאת שאיכויות התרגום שאני נתקל בהן הן לעתים קרובות גרועות ביותר. איני יודע אם זה אכן נובע מהתחרות בין רשתות השיווק.

    בכל מקרה, נדמה לי שהגורם העיקרי לירידת הביקושים לספרים (אם אכן יש ירידה כזו) הוא התחליפים הבאמת נחותים מבחינה תרבותית – בטלוויזיה ובאינטרנט

  • אלון  ביום יוני 26, 2009 בשעה 9:37 pm

    מה שכתבת תומך באמור בפוסט.
    במקום שבו יש רגולציה שמגבילה את הוזלת המחירים בשוק הראשוני, פורח השוק המשני – שוק המשומשים – שרק בו ניתן להשיג את הספרים במחירים נמוכים יותר.
    מובן ששוק זה פוגע ברווחיותם של הסופרים וההוצאות, שמרוויחים רק ממכירתם הראשונה של ספרים חדשים.
    אגב, מענין מדוע תפיסתנו את המכירה של ספרים משומשים במחירים זולים היא כה רומנטית, ולעומת זאת הפחתת המחירים בשוק הספרים החדשים נתפסת ככזו שממעיטה מערכם התרבותי.

  • אורה  ביום יוני 27, 2009 בשעה 3:52 pm

    אין לי עמדות נחרצות בנושא- מכיוון שאני מאוד אוהבת ספרים ומאוד אוהבת לקנות אותם. מדפי ספרים הם בעיני שיא היופי- ואולי אני מדברת כך משום שלאבי ז"ל היתה חנות ספרים שאיתה גדלתי בילדותי. מצד שני, כצרכנית אני נהנית מההוזלות, אבל אני מסכימה לחלוטין עם אסתי בסוגייה של ירידת איכות המוצר. הזילות הזה של כתיבת ספרות מוציא אותי מדעתי והוצאת ספר למישהו רק משום שהוא סלב היא בעיני לא פחות מפשע כלפי האנושות. טוב הגזמתי לצורך העניין

  • מואיז  ביום יוני 27, 2009 בשעה 6:46 pm

    מחיר קבוע דווקא יכול להוריד את מחירי הספרים. בצרפת למשל יש סדרות של כותרים רבים במחיר של 2 יורו. דווקא ספר שנמכר טוב , מחירו הולך ויורד כשהוא יוצא בספר כיס ונמכר יותר.

    המצב של היום, עד כמה שלא מדברים על זה, גורם לנזק חמור לרוב הסופרים ובמיוחד מחסל הוצאות לאור קטנות ובינוניות. בסופו של דבר במצב הזה אנחנו נחזור לשנות השבעים שבו היו שמונה הוצאות לאור בארץ. הקפיטליזם דווקא יחזיר אותנו למצב של שליטה של כמה גופים בכול המו"לות בארץ.

    הסופרים מקבלים שכר סופרים מאוד נמוך ובמיוחד לעולם אינם יודעים באיזה מחיר נמכר כל עותק שנמכר. או יותר נכון יודעים, אף ספר לא נמכר במחיר הקטלוגי שלו, וכולם נמכרו בהנחות גדולות יותר או פחות. ככה הסופר לא יודע לעולם כמה מגיע לו ולא יידע לעולם אלא אם כן יעסיק שני רואי חשבון שיעברו על ספרי ההוצאה לאור. השאלה היא האם יש מקום להגן על הסופר?

    התשובה לא פשוטה כל כך, רוב מדינות אירופה החליטו שכן, מדינות העולם השלישי לא מתעסקות בזה, וארצות הברית החליטה שהיא לא מגנה על אף אחד. קח לך סוכן טוב ואם אתה מוכר יופי, ואם לא זה עניינך.

    הבעיה היא שהשוק האמריקאי ושוק קוראי האנגלית אינו בדיוק השוק הצרפתי או השוק ההולנדי או הספרדי ולכן שם המדינות החליטו כן להגן על הסופר ובכך גם להגן על הספרות שלהם וגם על השפה. אז קל וחומר שיש להגן על הסופר העברי. בסופו של דבר המצב שנוצר בארץ הוא שהסופר מסבסד במידה זו או אחרת את הספרות ואת המוציאים לאור. לפעמים הוא אפילו משלם מכיסו כדי להוציא ספר, ואפילו בהוצאות די גדולות.

    האם זה מה שאנחנו רוצים?

    לטווח ארוך גם ספרות לא תהיה כאן, ואולי לא מדובר לטווח ארוך אלא שזה כבר קורה עכשיו ממש.

  • מואיז  ביום יוני 27, 2009 בשעה 6:58 pm

    בשנת 2008 נמכרו יותר ספרים מאי פעם בספרד.
    והפלא ופלא, המחירים שם גבוהים ביותר. כמעט אף ספר לא נמכר בפחות מ 15 יורו. ואפילו ספרים במהדורות כיס אינם זורלים ועולים בין 6-12 יורו.

    השאלה היא איך זה קרה?

    התשובה היא דווקא תחרות. אבל התחרות היא לא על המחיר אלא על האיכות והתחרות היא בין גופים גדולים לבין הוצאות קטנות שיכולות להתחרות באיכות מול הגדולות. בספרד יש פריחה אדירה של הוצאות לאור קטנות שלעיתים מוציאות את הספרים הכי טובים. יתרה מכך, במקרים רבים הוצאות קטנות הן אלה שמהוות מסננת להוצאות הגדולות שאחר כך חוטפים טת הסופרים היותר מצליחים והופכים אותם לרבי מכר. אנטוניו מוניוז מולינה צמח מהוצאה לאור קטנה עד שהגיע לגדולות. מאוד יכול להיות שסופר כזה לא היה מצליח לפרסם את ספרו הראשון בארץ כי הוא לא מספיק קריא או לא מספיק מסחרי.

    עוד צעד חשוב בספרד (אבל הוא כלל אירופאי) הוא ההגנה על הסופר. לעולם הסופר הוא בעל הזכויות. כל חוזה שנחתם איתו הוא זמני, ועד 10 שנים, ואחר כך הוא מקבל את הזכויות שלו חזרה. כך לא נוצר מצב כזה שסופר שכתב ספר מאוד מצליח שהפך לקלאסיקה ממשיך להרוויח כמה גרושים משיווקו בלי יכולת שלו להרוויח יותר.

    יש עוד לא מעט הגנות, אבל נדמה לי שהגנה על תחרות אמיתית על איכות והגנה על מצבו של היוצר דווקא טובים לכול המשק, ולא רק הגנה על מבצעי מטורפים.

    דרך אגב, מי מונע מקבוצת כינרת פשוט למכור את כל ספרחיהם החל מהרגע הראשון ב 40 שח, בלי מבצעים? אם הם יכולים שיעשו את זה. אז הספרים של כנרת יהיו תמיד זולים מהאחרים ואנשים יבחרו. הבעיה היא לא המחיר אלא המבצעים דווקא שיוצרים מצב שרק ספרי קבוצת כנרת (ויש גם לא מעט טובים שהם מוציאים) שווים רכישה.

    ואם נמשיך את מה שכתבתי הרי שאפילו הוצאות כמו עם עובד ימצאו את עצמם במצב של פשיטת רגל אם לא יבור החוק של מחיר קבוע. האם מישהו רוצה את זה?

  • מואיז  ביום יוני 27, 2009 בשעה 7:01 pm

    בישראל יש שוק ספרים משומשים ענק, יחסית לרוב מדינות אירופה עם מחיר קבוע. בכול מדריד מצאתי מעט מאוד חנויות ספרים של ספרים משומשים. מוכר אחד אמר לי שאין יותר מ 10 כאלה בכל העיר. (יש כן הרבה חנויות של אספנים אבל זה משהו אחר).

    בישראל יש שוק גדול כי קשה מאוד למצוא ספרי קלאסיקה בחנות רגילה, וקשה עוד יותר למצוא ספר שיצא לאור לפני שלוש ארבע שנים ולא היה רב מכר. אז דווקא מחירי תחרות יוצרים שוק משני גדול יותר?

    דורש בדיקה.

  • אלון  ביום יוני 27, 2009 בשעה 9:39 pm

    המון טענות טענת, ואני אנסה לתת רק תחילת תשובה לחלקן:
    ראשית, יש הרבה טענות אמפיריות שממש לא ברור לי שהן נכונות (האם בישראל באמת יש שוק משומשים ענק? האם ב2008 נמכרו בספרד יותר ספרים מאי פעם, ואם כן, מדוע (האם לפני כן לא היתה שם הגבלת מחיר?)). אני אשמח, כמובן, לקרוא הפניות לבדיקות אמפיריות שמאשרות את הדברים. בפוסט יש הפניה למאמר אחד שמרכז ממצאים אמפיריים בנושא – והם אינם תומכים בהגבלת הוזלות מחירים.

    שנית, אצל כל התומכים בהגבלה כזו יש הנחה משתמעת על איכות שאובדת כתוצאה מהתחרות – איכות ספרים, איכות תרגומים וכו'. טענה כזו נשענת על ההנחה שציבור הקוראים אינו יכול להבחין באיכות ולכן אינו מוכן לשלם עבורה. זו הנחה שנראית לי מוטעית. בכל מקרה, אשמח לראות רשימת ספרי קלאסיקה שלא ניתן להשיג היום וניתן היה להשיג לפני עשר שנים, כאשר לא היתה תחרות משמעותית בשוק הספרים. באותו ענין – האם באמת יש מי שיכול להוכיח שאיכות הספרים במדינות שאין בהן הגבלות על הוזלות נמוכה יותר?

    לבסוף, אני לא חושב שמצבו הכלכלי של הסופר (הממוצע או המעולה( גרוע היום יותר מבעבר. אולם גם אם כן, כפי שכתבתי אין בעיה לחוקק חוק שיסייע לסופרים ויתמוך בהם כלכלית.

  • מואיז  ביום יוני 27, 2009 בשעה 10:19 pm

    מה שאני אומר לך על ספרד אני אומר לך מקריאה וגם מכך שיש לי קשר עם אנשים שם. לצערי הרב אני לא יכול לאשר את הנתונים ואין כלי מחקר לבדוק אותם. הן טענות כפי שידוע לי, הן לא השערות שלי אבל יכול להיות שהן נכונות ויכול להיות שלא, ושהיידע שלי מוגבל.

    בכול אופן, המצב בישראל, ובזה תסכים איתי, הוא יחיד במינו מבחינה שוק הספרים. משך הרבה שנים היה שחקן אחד בשוק הקימעונאי, והיום יש שתי רשתות שמספקות את 90 ומשהו אחוזים של המכירות. שתי רשתות קובעות הכול. זה אולי המצב הכי בלתי נסבל.

    השוק האמריקאי שהוא השוק הכי תחרותי הוא שוק מאוד גדול ובאמת לדעתי האיכות שם כן נפגעת בגלל מיסחור יתר, אבל זו אכן טענה סוביקטיבית.

    לדעתי מחיר קבוע לספר זה עדיין לא אומר שאין תחרות. במדינות כמו צרפת ברגע שספר הוציא שתי מהדורות הוא יוצא במהדורת כיס זולה יותר שמתחרה עם ספרים אחרים. המחיר הוא קבוע רק ל ISBN מסויים, ואין מניעה שתוצאה מהדורה חדשה במחיר שונה, שתהיה שונה עם נייר אחר. גם בארץ לא נראה לי שיהיה ניתן למנוע זאת. אם הספר נמכר במהדורת כיס במכירות גדולות הוא גם יוצר בעוד מהדורות כיס עוד יותר זולות ודווקא תמצא שם ספרים כפי שאמרתי לך ב 2 יורו.

    לגבי הדברים האחרים שאתה אומר אני רק מדבר מהתרשמות, מעניין יהיה לבדוק כמה ספרים ישנים של אפלפלד נוכל למצוא בחנויות הספרים , ואפילו של עגנון. אני רק זוכר שפעם ראיינתי אותו על שני ספרים שיצאו בספרד ואף לא אחד מהם היה ניתן להשיג בחנויות של ספרים חדשים, את שניהם השגתי בחנויות של משומשים במחירים דווקא מאוד גבוהים של 40 ומשהו שקלים. אבל הייתי חייב לקרוא אותם לראיון.

    אני גם בעד לחוקק חוקים שיגנו על הסופרים ועל המתרגמים, לדעתי החוקים של השוק האירואפי מאוד מתאימים לארץ. ממה שאני יודע עליהם.

    ואני כן חושב שהחוק הצרפתי יעזור מאוד להוצאות קטנות וייצור יותר גיוון ויותר הוצאות לאור ויותר אפשרויות ויותר גיוון לקוראים ולסופרים.

  • יניב פרקש  ביום יוני 29, 2009 בשעה 9:51 pm

    פחות בקצרה: הטור של מירב ארלוזורוב היה מופת של בורות ודמגוגיה שממש לא מתאים לה.
    ראשית, כשלומדים משווקים אחרים צריך לזכור שהשוק שלנו זעיר בגודלו. ספרים שמפרסמים בצרפת יכולים לקרוא לא רק עשרות מיליוני צרפתים אלא עוד עשרות אם לא מאות מיליונים ברחבי העולם (מעל 100 מיליון דוברים אותה כשפת אם, כמעט 200 מיליון כשפה שנייה ועוד 200 מיליון כשפה זרה). הנתונים מו'יקיפדיה.
    כמה קוראים פוטנציאליים יש לכותר עברי?
    שנית, הדמגוגיה ביחס לעוף העמק כל כך שקופה שמרגיז שצריך בכלל להסביר אותה. עוף הוא עוף. רם אורן הוא לא גרוסמן. תרגום גרוע עולה פחות כסף מתרגום טוב.
    מישהו תמיד ימכור לנו בסוף עוף. אבל ספרים טובים לא מיוצרים על פס ייצור.
    שלישית, כפי שאמרה אסתי, ריבוי הכותרים רק מזיק לקהל הקוראים.
    רביעית, ההוצאות לא יכולות לעשות כלום, מהסיבה הפשוטה שמי שיושב על השיבר הוא מי שמחזיק בשטחי המדף. אלה החנויות. הוצאה שאין לה חנות יכולה בעיקר להתפלל שיהפכו את הספר שהוציאה לסרט רב מכר ושתבוא דרישה לספרים מלמטה, מהציבור. אחרת – ספרים בודדים מצליחים למכור אלפי (!) עותקים. לחנות לא משנה כמובן איזה ספר מכרה. להוצאה דווקא כן, ולסופר עוד יותר. אבל השורה התחתונה היא שהטענה כאילו להוצאות יש פה איזשהו כוח היא בעייתית ביותר.

    ועוד קצת אצלי:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1074506
    (ואם זה פורסם פעמיים אני מתנצל; לפעמים יש בעיה עם פיירפוקס)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: