מירב מיכאלי כתבה על "היהירות המדהימה של התבונה". קראתי ולא הצלחתי להבין כיצד קשרה בין "עיתונאי זב חוטם", ל"נאורות השלטת", ל"הגמוניה הלבנה" ולבסוף (איך אפשר בלי) גם ל"שוביניזם".
בינתיים, בחרתי להזכיר לעצמי עשרה דברים שלא הייתי יכול לעשות אלמלא התבונה והרציונליות:
1. לקום בבוקר מבלי שהתקרה תיפול עלי והרצפה תתמוטט מתחתי.
2. לשטוף פנים במים שיוצאים מברז בלי לצאת לשאוב אותם מהבאר.
3. להוריד את המים בשירותים.
4 לצחצח שיניים….זאת אומרת, להיות במצב שיש לי שיניים בגיל 40+….בעצם, …, להגיע לגיל 40+.
5. לגשת למטבח ולהפעיל טוסטר, קומקום, אור.
6. להיכנס ל'מכונית', להפעיל את ה'מנוע', ליסוע על 'גלגלים' ולהגיע לעבודה.
7. להפעיל את המחשב ולכתוב בו דברים שאחרים ינסו להבין….זאת אומרת דברים חוץ מציורים של בית ודשא.
8. לדבר על הדברים שכתבתי ולנסות לשכנע, לפחות את אלה שיושבים לידי במשרד.
9. להגיע הביתה, להוציא בירה קרה, באמת קרה, מהמקרר.
10. ללכת לישון ולהיות בטוח שמחר השמש תזרח.
תובנה ייצוגית 
תגובות
יפה
במאמרים האחרונים יש לה נטיה לשייך כל דבר ל"תרבות המוות" שלכאורה צמחה פה או להגן ולהאדיר את סבה השנוי במחלוקת.
לחזור להאשמות לא ברורות ולא מובנות בדבר שובניזם לבן ומתנשא זה כמעט כמו לחזור לנורמליות.
מה שמפליא באמת היא היהירות, או הביטחון העצמי חסר הבסיס, של המאמינים התמימים בשטויות העידן החדש, ובשאר אמונות תפלות ודברי נוכלים ורמאים.
מה שמפליא עוד יותר הוא שעיתון החושב שהוא רציני בכלל נותן לזה מקום.
מתנקז בסופן של דבר בשם הפֶמִינִיזְם כאליבי למצב של אריסון.
בחיי שאני לא מסוגלת לקרוא אותה ועוד לחשוב שהייתי בת בית אצלם. מילדה טובה פתח תקווה משהו השתבש שָׁם בדרך.
מעבר לכך החיים שלך דבש.
נ.ב איזו בִּירָה אתה שותה?
לא קראתי את מ.מ, אבלנפלאות התבונה שלך מתארות קיום רובוטי למדי, לא? קצת משעמם..
"ליסוע" הבית ולמחרת לעבודה וחוזר חלילה, ר"ל.