גבולות חופש הביטוי בין כותלי בית המשפט

עורך דין אחד הטיח בעורך דין אחר במהלך דיון בבית המשפט  "קיימת חקירה משטרתית ומוכן בימים אלה כתב אישום בפרקליטות ולגביהם דנה בימים אלה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בהשעיית החבר XXX מחברותו בלשכה". האם זוהי הוצאת לשון הרע?

בית המשפט העליון קבע בדעת רוב (השופטים ריבלין ודנציגר) שאמירות של עורך דין במהלך דיון בבית המשפט אינן יכולות להיחשב ללשון הרע שכן הן 'פרסום מותר' לפי סעיף 13(5) לחוק לשון הרע. פרשנותו של בית המשפט נותנת חסינות מוחלטת מפני תביעה בגין לשון הרע לאמירות של צד, עורך דין, עד או שופט במהלך הדיון המשפטי.  לגישת הרוב "ברי לחלוטין כי המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב), וזאת ככל הנראה מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מורא ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם."

כל השופטים הסכימו שישנם ביטויים פוגעים שאינם ראויים, גם בין כותלי בית המשפט. אולם, דעת הרוב סברה שהחסינות שנותן סעיף 13(5) מפני תביעה בגין לשון הרע היא מוחלטת. עורך הדין שנפגע יכול לפנות ללשכת עורכי הדין בתלונה על התנהגות שאינה אתית, אולם אינו יכול לתבוע בגין לשון הרע. לעומת זאת, דעת המיעוט (השופט רובינשטיין) סברה שהחסינות אינה מוחלטת וכי " התבטאות שלהערכת בית המשפט, מעבר לאי היותה אמת בידיעת האומר, יש בה רשעות או זדון" אינה נהנית מחסינות וניתן לתבוע בעילה של הוצאת לשון הרע בגין התבטאות כזו.
 
מהו הדין הרצוי? מדוע צריכה להינתן חסינות מוחלטת לדברים שאמרו שופט, עורך דין או צד לתביעה, במסגרת הדיון המשפטי? כיצד שונה הדיון המשפטי מכל מקום אחר שבו נעשה הביטוי הפוגע?
 
התשובה המקובלת היא שההגנה מפני תביעות לשון הרע מיועדת לאפשר למשתתפים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי. אולם בכך אין תשובה אלא רק חזרה על השאלה – מדוע צריך לאפשר למשתתפים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי?  מדוע לא ישלטו אלה בלשונם ויימנעו מלשון הרע?
 
שתי תשובות לשאלה הזו. האחת, מניחה שהמשתתפים במשפט יכולים להימנע מהוצאת לשון הרע. השניה, מניחה שלעתים יהיו ביטויים שיחשפו את המתבטא לתביעת לשון הרע (מוצדקת או לא), גם אם נזהר מאד להימנע מביטויים כאלה.
 
נניח שהמשתתפים במשפט יכולים להימנע מהוצאת לשון הרע. הבעיה היא שבמהלך התביעה כל צד מעלה טענות סותרות כאשר אין בידיו את מלוא המידע הרלוונטי. בית המשפט צריך ללמוד מהצדדים את המידע ולהכריע בסופו של ההליך בין טענותיהם של הצדדים. מטבע הדברים, חלק מהדברים שנאמרים בבית המשפט יתבררו כמוטעים. בנוסף על כך, מטבע הדברים חלק מקביעותיו של בית המשפט יתבררו מאוחר יותר כמוטעות בערעור. לכן, אם תוטל אחריות בגין לשון הרע התוצאה תהיה שהצדדים לא יעלו חלק מהטענות (כאשר הסיכון מתביעת לשון הרע גדול מהתועלת אם יתבררו נכונות), ובית המשפט עלול להימנע מלפסוק באופן שיחשוף אותו לתביעת לשון הרע אם יתברר מאוחר יותר שטעה. באשר לעורכי הדין, הבעיה אצלם חמורה עוד יותר משום שהתועלת מטענה מסויימת אינה תועלת אישית שלהם אלא של הלקוח שלהם, בעוד הסיכון להוצאת לשון הרע ייפול עליהם במלואו. זהירות היתר שלהם תעלה אף על זו של לקוחותיהם. ולבסוף, אצל העדים הבעיה תהיה חמורה ביותר, משום שאינם מרוויחים דבר מעדותם בעוד הסיכון לתביעת לשון הרע מוטל עליהם לבדם.
 
כעת נניח שהמשתתפים במשפט אינם יכולים להימנע מהוצאת לשון הרע, אף אם יעשו כמיטב יכולתם. במקרים כאלה, בנוסף על הבעיות שתוארו בפסקה הקודמת, תהיה בעיה נוספת והיא חשיפתו של מי שהתבטא באופן מסויים ללחצים מצד מי שעלול לתבוע אותו. זו בעיה חמורה מאד לגבי שופטים, אשר עלולים לשנות את פסיקתם כדי להימנע מתביעה על ידי מי שעלול לתבוע אותם. אולם גם לגבי צדדים, עורכי דין ועדים הבעיה קשה. התוצאה תהיה שכל אלה עלולים להימנע מראש מהשתתפות בהליך המשפטי, רק כדי שלא לחשוף עצמם לתביעת לשון הרע בעתיד.
 
שתי הבעיות – שליטת היתר על הביטוי, הטיעון והעדות בבית המשפט, והחשיפה ללחצים כאשר הביטוי בכל זאת פוגע – מצדיקות הגנה מיוחדת על ביטוי בבית המשפט. למעשה, גם חסינות מפני הליכים אחרים, למשל הליכי אתיקה במסגרת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, יכולה להיות מוצדקת.
עם זאת, הבעיות האלה אינן מצדיקות, כמובן, פרסום של אותו ביטוי לאחר ההליך. זו הסיבה שבגללה סעיף      13(11) אינו מגן על פרסום של ביטוי שנעשה במסגרת הדיון המשפטי, גם אם הפרסום של הדברים שנאמרו הוא נכון והוגן.

 

זו הסיבה לXXX למעלה…אף פעם אי אפשר להיזהר יותר מדי (-:

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: