ביקורת עצמית

במוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ, בעריכת בני ציפר, הופיעה בשישי שעבר אסופת שירים של סמואל בקט. אל האסופה צורפה תמונה, שלפי הנטען בה היתה של המחזאי, הסופר והמשורר הידוע:

 

גופו החטוב של בקט חילץ קריאות קנאה מכל מי שקרא במוסף.

שבוע לאחר מכן התפרסמה הידיעה הבאה במוסף "תרבות וספרות":

 

המצחיק בכל הסיפור הוא לאו דווקא הטעות המביכה של מוסף רציני בעיתון רציני, אלא הדרך שבה בחר להתייחס אליה – תוך שהוא גוער בכל מבקריו העסוקים ב"חיפוש אחר השגיאות של הזולת." התגובה, לדעתי, מביכה עוד יותר מהטעות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Noam Lester  ביום ינואר 29, 2012 בשעה 8:14 am

    ההתפתלות של ציפר לא מעניינת. כלומר, היא צפויה. תודה שהבאת את זה. גם אני נדהמתי מגופו הספורטיבי של בקט והחמצתי את ההתנצלות המצחיקה של ציפר.

  • אהרן פוירשטיין  ביום ינואר 29, 2012 בשעה 2:56 pm

    הצעתו של ציפר לאדם להתמקד בשגיאותיו שלו היא נפלאה, וחבל שהוא לא נוקט בה בעצמו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: