Monthly Archives: דצמבר 2012

מחשבים את קיצנו לאחור

אנשים יוכלו לחשב את קיצם לאחור רק באותו רגע שבו ידעו מתי קיצם יגיע. ברכיבת אופנים באיזור ירושלים נתקלנו בקבוצת רוכבים שהיתה עסוקה בשאלה "אילו יכולנו לומר לך מתי בדיוק תמות, האם היית רוצה לדעת?". שאלה מטרידה, שהתשובה הכמעט אוניברסלית של מי שנשאל לגביה היתה "לא". מסתבר שיש אפילו מי שכתב ספר שלם על כך – "ביום שהמוסיקה מתה" מאת אופיר טושה גפלה.

מדוע לא היינו רוצים לדעת מהו הרגע שבו נמות? ישנה כמובן אי הוודאות לפני שמספרים לנו מהו הרגע הזה. הוא יכול להיות קרוב ממה שחשבנו או רחוק מכך. יתכן שאנחנו פשוט לא מעוניינים לדעת שהאפשרות הראשונה היא זו שתתממש. במקרה שהיא זו הנכונה, אולי עדיף לנו שהרגע הזה יגיע מבלי שנדע עליו. יש הרבה אנשים חולים וזקנים, שנמצאים באפשרות הזו ומעניין האם הם יכולים לחשוב על השאלה ההפוכה "אילו היינו יכולים לשלול ממך את הידיעה מתי בדיוק תמות, האם היית רוצה בכך?". ומה אם האפשרות השניה, לפיה רגע מותנו רחוק מאד, היא הנכונה? האם היינו רוצים לדעת על כך? האם היינו נוהגים אחרת היום, אילו ידענו שמותנו רחוק ממה שאנו צופים? ואסור לשכוח שגם אותו מועד רחוק, יתקרב עם הזמן, ושוב נחזור ונהיה באותו מצב של מי שנודע לו תאריך מותו המתקרב.

רוב האנשים הם שונאי סיכון. הם מעדיפים וודאות (לגבי מקרים רעים או טובים) על פני אי וודאות. הם מעדיפים לקבל 50 על פני הגרלה שתיתן להם 100 בסיכוי חצי. הם מעדיפים לשלם 50 על פני הגרלה שתחייב אותם ב100 בסיכוי חצי. ובכל זאת, נראה שרובנו היינו מעדיפים אי וודאות על פני וודאות לגבי רגע מותנו. מה יש במוות שגורם לנו לא להיות מעוניינים בוודאות לגביו?

ויש שאלה אחרת, קשורה. האם עולם שבו מועד מותו של כל אדם ידוע לא רק לו, אלא לכל האנשים, הוא עולם רצוי? בעולם כזה, יכולתם של מי שמותם קרוב לקשור חוזים, לנהל יחסים, לקשור קשרים, תהיה שונה מזו של מי שמותם רחוק. חוזי ביטוח חיים לא יהיו אפשריים. אבל גם חוזים אחרים יהיו בעיתיים עבור מי שמותם קרוב. מה לגבי קשרים אישיים? האם יהיה קל יותר למצוא כלה אם ידוע שהנך עומד למות בעוד עשר שנים או אם ידוע שמותך יקרה רק בעוד חמישים שנה?

בתורת המשחקים יש מושג שנקרא backward induction. שחקנים במשחק יכולים לגזור מהתנהגותם הצפויה בעתיד את האופן שבו ינהגו כיום. האפשרות הזו גורמת, לעתים, לכך שצדדים לא יוכלו לשתף פעולה, משום שהם יודעים שבפעם האחרונה שבה יצטרכו לעשות כן, אף אחד לא יעשה זאת. ואם כך, גם בסיבוב הקודם לא ישתפו פעולה, וכן הלאה. במקרים רבים שיתוף הפעולה בחברה תלוי בכך שהאופק לשיתוף הפעולה הוא פתוח, ואין תאריך סיום ידוע מראש.

יש ככל הנראה סיבות רבות מדוע עדיף שרק חתולים יוכלו לחשב את קיצם לאחור