אגרות בית משפט בתובענות ייצוגיות

עמדת הקליניקה (נכתבה על ידי מנהלת הקליניקה, עו"ד הדס תמיר, ועל ידי) ביחס לטיוטת התיקון לתקנות האגרות, מצורפת לפוסט. העמדה נשלחה לשרת המשפטים ולגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים.

נייר עמדה – אגרות בתובענות ייצוגיות

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אל רום  ביום אוגוסט 21, 2017 בשעה 4:08 pm

    תודה על הפוסט או נייר העמדה המעניין . טוב , הסיבוכים באמת לא פשוטים כאן , אבל ראוי לציין או לעמוד על כמה הנחות שגויות :

    תחילה , נייר העמדה , מדגיש לא פעם , שאין לגזור גזירה שווה בין עורך דין המייצג בתביעה רגילה , לבין עורך דין מייצג בתובענה ייצוגית , ולא מובן , מאיפה הנחה זו . סעיף 17 לחוק התובענות הייצוגיות , כך מורה אותנו :

    17. במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו, בשינויים המחויבים מכך שההליך הוא הליך ייצוגי.

    עד כאן הציטוט :

    אז מה בדיוק ? הרי גם בהליך רגיל , זוהי חובתו הנקובה של עורך דין : לפעול בנאמנות , ובמסירות , לטובת היחיד , כאילו היה שולחו כמובן . אם כך , זה גורע מהקשר של שותפים , זה הואיל , וברור הדבר כאשר עסקינן ביחיד מיוצג , אלא , שהמחוקק למעשה , מזהיר העורך דין , לא להקל ראש , ולהשוות הייצוג , כאילו הקבוצה הייתה יחיד למעשה , זאת הואיל ומדובר בקבוצה בה הבקרה מפוזרת כלפי העבודה של עורך הדין . שהרי כך או כך , גם יחיד וגם קבוצה , הינם השולחים לכל דבר וענין של עורך הדין . לא מובן , מאיפה היחסים המיוחדים המעין " שותפיים " מהם אתם מסיקים מוסף מיוחד כלשהוא .

    לגבי סעיף 44 לכללי האתיקה המוזכרים . כך הסעיף מורה אותנו :

    44. לא ילווה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע מעורך דין לשלם עבור הלקוח את ההוצאות האמורות, או להתחייב לשלמן, ובלבד שעורך הדין ינקוט אמצעים לגביית הכספים מאת הלקוח, תוך זמן סביר לאחר ששילם את ההוצאות.

    עד כאן הציטוט :

    אז לא רק שאין כאן יחסים מיוחדים כלל וכלל על פי החוק , אלא , שיכול עורך דין להלוות או לשלם או להתחייב לשלם כספים בקשר להוצאות שירות מקצועי , אלא , שההבדל הינו בכך , שהוא ינקוט אמצעים לגביית הכספים תוך זמן סביר לאחר ששילם ההוצאות . כך שעושה רושם , שכך או כך , עורך הדין יכול בפירוש להשתתף בתשלום , ורק חייב הוא לנקוט אמצעים כאמור לגבייה .

    לבסוף , אין לתמוה על כך , שמעט מאוד תביעות מוגשות בעניני הפליה , עבודה , וסביבה . שהרי עיקר הפילוסופיה של התובענה הייצוגית , הינו נוגע לצרכנות ולהרתעה של תאגידים גדולים , באשר אל מול יחיד , הם יגלו יותר העזה ומניפולציה בגלל הפרשי הכוחות המובנים . ואילו , מול קבוצה גדולה , ההרתעה גוברת , תשלום הנזק מועצם מאוד , והמוניטין יפגע מאוד . ואילו , בנוגע להפליה , עבודה , סביבה , שיויון הזדמנויות בעבודה וכו… עסקינן לרוב , במקרים נקודתיים , בלי קבוצה גדולה , ויש גם מסלולים מקבילים או סעדים משפטיים ואפילו פליליים משמעותיים מאוד . הנה סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות :
    מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

    (1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

    עד כאן הציטוט :

    לתת כלים ליחידים כאמור , שהרי ככאלו ( כיחידים ) לא היה להם יתרון מול תאגיד גדול שבולע נזק זניח של אלפי שקלים ליחיד , בבית משפט לתביעות קטנות נניח . כך גם בעליון עמדה על כך השופטת חיות :

    " נקודת המוצא של דיני הגנת הצרכן היא כי קיים חוסר איזון מובנה בעסקה צרכנית הנערכת בין גוף כלכלי, לעתים גדול ורב זרועי, או אפילו בין סוחר קמעונאי רגיל לבין הצרכן הבודד (בהנחה שאין לו יתרון-גודל של צרכנות מאורגנת). לפיכך איתר המחוקק אוכלוסיית צרכנים זו כאוכלוסייה שיש לספק לה הגנה מוגברת בחקיקה ולהבטיח כי העוסק, שבידו יתרונות של מידע ויכולת כלכלית, לא ינצל את יתרונותיו לרעה להפקת רווחים קלים על חשבון הצרכן, תוך הטעייתו בעניינים מהותיים הנוגעים לטיב העיסקה .. "

    ועוד מוסיפה :

    על חשיבותה של התובענה הייצוגית עמד בית משפט זה לפני ואחרי חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשורה של פסקי דין בהם התייחס ליתרונותיה ככלי משפטי המאפשר מימוש של זכות תביעה אישית באותם המקרים אשר בהם אין ליחיד כדאיות או יכולת להגישה. (עא 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל ) .

    תודה

  • אל רום  ביום אוגוסט 21, 2017 בשעה 4:18 pm

    רק להשלמה , הסעיפים האתיים המכוננים בדבר חובת עורך דין לללקוחו ( ושמביעים למעשה , שיויון או זהות עם סעיף 17 לחוק התובענות הייצוגיות ) הנה מתוך כללי לשכת עורכי הדין ( אתיקה מקצועית ) סעיף 2 :

    2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.

    ומתוך חוק לשכת עורכי הדין , סעיף 54 :

    54. במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

    אז מה ממש נפקה מנא לא ברור ?

    תודה

  • אל רום  ביום אוגוסט 21, 2017 בשעה 5:40 pm

    רק לענין חובות עורך הדין בתובענה ייצוגית , מביא רק מדברי ההסבר להצעת החוק ( הצעת חוק הכנסת תשס"ח מס' 93 ) כך :

    " התובע המייצג ועורך הדין המייצג נוטלים אחריות לרכושם של אחרים והם עושים זאת על פי רוב בשבל התמריץ הכלכלי הקיים בצד תובענות אלה . האחריות המוגברת מחד , והחשש לניגוד ענינים ולניצול לרעה מאידך , מצדיקים קביעות חובות נאמנות ומסירות מוגברות , שיחולו הן על עורך הדין והן על התובע המייצג."

    עד כאן הציטוט :

    הנה כי כן , עסקינן למעשה , בחובות נאמנות ומסירות מוגברות , בגלל אופייה של התובענה הייצוגית , משמע : מרחיק הדבר למעשה מקביעה של מעין יחסי שותפות הרי , או בסך הכל , מדגיש את החובה הרגילה של עורך דין על מנת שתחול קל וחומר בתובענה ייצוגית .

    תודה

  • אל רום  ביום אוגוסט 21, 2017 בשעה 5:50 pm

    אפרופו תביעות ייצוגיות יותר נדירות , הנה ממש תביעה חמה : נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 67.5 מליון שח' , נגד חב' אגד . התלונה הינה על היעדר כריזה , והכל בשמם של לא פחות מ – 45 אלף אנשים עם מוגבלות .

    כאן :

    http://www.justice.gov.il/Pubilcations/News/Pages/EgedPublicAddressSystemAug17.aspx

    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: