כדי להבין את הרעיון של הצבעה אסטרטגית למרצ (או לכל מפלגה אחרת), צריך להבין שהמצביעים שלה מתחלקים לשתי קבוצות: מצביעים 'אידיאולוגים', שיצביעו עבורה ללא קשר למה אחרים יעשו, ומצביעים 'אסטרטגים' שיצביעו לה בתלות במה שאחרים יעשו.
שאלה ראשונה היא כמה מצביעים 'אידיאולוגים' יש למרצ. אם יש יותר מאחוז החסימה (3.25%) אז אין בעיה, כי מרצ תעבור את אחוז החסימה וכל אחד יכול להצביע לפי מיטב הבנתו ותפיסותיו האידיאולוגיות. אם יש פחות מאחוז החסימה עולה השאלה איך מתנהגים המצביעים האסטרטגים. באופן כללי, אפשר לחשוב על ההצבעה שלהם כאילו כל אחד מהם שואל את עצמו מה היה עושה אילו %X היו מצביעים למרצ. כך, למשל, אני יכול לומר שאם יצביעו 3% למרץ אני אצביע להם, אם יצביעו 3.5% אני אצביע להם, אבל אם יצביעו להם 4% אז אני לא אצביע להם.
הגרף הזה (מבוסס על Thomas Schelling – Micromotives and Macrobehavior) מתאר את התנהגות המצביעים. על ציר הX – האחוז הצפוי שיצביעו למרצ. על ציר הY – האחוז האמיתי שיצביעו, בהינתן מה שצפוי. נקודה 1 היא נקודת שיווי משקל שבה רק המצביעים האידיאולוגים מצביעים למרצ. ככל שהאחוז הצפוי עולה מעל לנקודה הזו כך יש יותר מצביעים אסטרטגים שמצטרפים ורוצים להצביע למרצ. נקודה 2 היא נקודת שיווי משקל 'לא יציב' שבה אחוז המצביעים למרצ שווה לאחוז הצפוי. זו נקודה לא יציבה כי אם האחוז הצפוי נמוך במעט, אז הרבה מצביעים אסטרטגים 'יברחו' ונחזור לנקודה 1. לעומת זאת, אם האחוז הצפוי גבוה במעט, אז הרבה מצביעים אסטרטגים 'יצטרפו' ונגיע לנקודת שיווי משקל 3. לסיכום חלק זה – יש שני שיוויי משקל יציבים – 1 או 3.
עכשיו הבעיה: אם שיווי המשקל יהיה 1 אז כל מי שיצביע למרצ פשוט זורק את הקול שלו. אם שיווי המשקל יהיה 3 אז כל מי שיצביע למרצ באופן אסטרטגי, הצליח להציל אותה. הבחירה בין שיוויי המשקל תלויה בציפיות שלנו ביחס למה שאחרים יעשו. לכן חשוב למרצ לשכנע אתכם שיש לה מספיק מצביעים אידיאולוגים כך שנק' 1 לא מאד רחוקה מאחוז החסימה, ושיש מצביעים אסטרטגיים רבים שיצביעו למרצ. בעצם מרצ אומרת – בואו ננסה להגיע לנקודה 3 שהיא שיווי משקל יציב מעל אחוז החסימה.
בהצלחה!
תובנה ייצוגית 