Monthly Archives: אוגוסט 2010

שיעור בנוכחות, או שמא בסטטיסטיקה?

עיתון 'ישראל היום' דיווח כי יותר מ60,000 תלמידים חסרים מדי יום במערכת החינוך. אכן, מספר מרשים. לפי הדיווח, נהוגה כיום במערכת החינוך 'שיטת המנות', שלפיה יכול כל תלמיד להחסיר בין 10% ל15% מהשיעורים, ללא אישור.

חישוב פשוט מראה שגם אם הנתונים מתייחסים רק למערכת החינוך העל יסודי, מספר התלמידים החסרים בכל יום אינו צריך להפתיע את מי שהנהיג את שיטת המנות. לפי דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התלמידים הכולל בחינוך העל יסודי הוא כ610,000 תלמידים (במגזר היהודי והערבי יחד, מתוכם כ350,000 תלמידים בחטיבה העליונה (בתי ספר תיכוניים)).

אישור להחסיר 10%-15% מימי הלימוד יביא ל60,000 ל90,000 תלמידים חסרים מדי יום, כולם מצייתים להוראות משרד החינוך ואינם חורגים מה'מנה' המוקצבת להם.

אולי כדאי שבמשרד החינוך יעשו שיעור נוסף בסטטיסטיקה?

קנסות גבוהים לעשירים – האם יעיל?

היום הופיעה ידיעה אודות קנס בסך1.1 מליון דולר שניתן בגין נהיגה במהירות מופרזת בשוויץ. מסתבר שבשוויץ גובה הקנס תלוי בגובה הכנסתו של הנהג. חוקים דומים קיימים גם בשוודיה, דנמרק, אוסטריה וגרמניה, והם קרויים day-fine או unit-fine. השיטה פשוטה – בשלב הראשון בית המשפט גוזר את העונש בגין עבירת התנועה ב'יחידות קנס'. עונש זה נקבע בהתאם לחומרת העבירה, נסיבותיה וכו'. בשלב השני בית המשפט קובע מהו שוויה של יחידת קנס, בהתאם להכנסתו ונכסיו של העברין. הקנס הכספי מתקבל על ידי הכפלת מספר יחידות הקנס שנגזרו בשוויה של כל יחידת קנס. התוצאה היא שנהגים עשירים יותר משלמים קנסות גבוהים יותר.

סיבה אחת לתמוך בשיטה הזו היא שהיא שוויונית יותר משיטת הקנסות הכספיים הקבועים. זו שיטה פרוגרסיבית, בדומה למס הכנסה, אשר מטילה על העשירים נטל כספי גדול יותר מאשר על העניים, כתלות בהכנסה.

השאלה היא האם השיטה הזו היא גם שיטה יעילה – האם היא מביאה לנהיגה נכונה ואופטימלית של נהגים? אם השיטה אינה יעילה, ניתן להגיע לתוצאות שוויוניות באמצעות שיטת המס, מבלי לגרום להתנהגות לא רצויה של נהגים. במלים אחרות, אם השיטה אינה יעילה, ניתן להמשיך לתת קנסות קבועים לכולם, ובמקביל להעביר כסף מההעשירים לעניים באמצעות מערכת המס ותשלומי העברה.

הטיעון נגד קנסות שתלויים בגובה ההכנסה מניח שהקנס צריך להיקבע באופן שהעלות הצפויה מהקנס שווה לנזק הצפוי מהעבירה. נהגים יימנעו מנהיגה בניגוד לחוק כל עוד המאמץ (השולי) שהם צריכים להשקיע בכך נמוך מהחסכון (השולי) בקנס. אם הקנס הצפוי שווה לנזק הצפוי, התוצאה מהתנהגות כזו תהיה יעילה משום שהנהג ישקיע מאמץ בשמירה על החוק עד לנקודה שבה העלות של המאמץ הזה גדולה מהנזק שיגרם אם לא יעשה אותו. הגדלת הקנס על העשירים תביא אותם להשקיע עלות גבוהה מדי בזהירות, וזה אינו יעיל.

מנגד, הועלה טיעון בעד קנסות שתלויים בגובה ההכנסה בהנחה שהנזק מעבירה על החוק הוא כה גבוה, עד כדי כך שרצוי שאף אחד לא יעבור עליו. בהנחה הזו, הקנס צריך להיות גבוה מספיק כדי להרתיע התנהגות לא חוקית. מנגד, יש בעיה שנהגים עלולים להיתפס בטעות בעבירה שלא ביצעו. טעויות כאלה עלולות לגרום לנהגים להימנע מנהיגה אם הקנס יהיה גבוה מדי. מאחר שהעשירים פחות שונאי סיכון מאשר עניים, קנס גבוה יותר הוא בעייתי פחות עבורם. לכן, כדי למנוע הרתעת יתר של נהיגה, צריך שהקנס לעניים יהיה נמוך. כדי לגרום לעשירים לנהוג כחוק צריך שהקנס עבורם יהיה גבוה. מאחר שהחשש לגביהם מהרתעת יתר הוא קטן יותר, אין בעיה להגדיל את הקנס.

שני הצדדים בויכוח מסכימים שקנסות נמוכים שגורמים לאנשים מן השורה לנהוג בזהירות, לא מספיקים כדי לגרום לעשירים להיזהר. הויכוח הוא האם התנהגות כזו של העשירים היא יעילה או לא. בין כך ובין אחרת, קשה להאמין שניתן להצדיק בדרך כלשהיא קנס של 1.1 מליון דולר.

דרך אגב, בגובה קנסות כזה, יתכן ששוטרים 'יחפשו' מכוניות יוקרה כדי לקנוס את נהגיהן. התוצאה תהיה שהסיכוי של העשירים להיתפס בעבירה יהיה גדול יותר מהסיכוי של העניים. אולם סיכוי מוגבר כזה צריך להביא לכך שהקנס יהיה נמוך יותר – הן משום שתוחלת הקנס עולה עם הסיכוי לתפיסה, והן משום שהסיכוי לטעות עולה ואיתו הסיכון להרתעת יתר של נהיגה על ידי עשירים.  

בכל מקרה, אני בטוח שה'שדולה החברתית' בכנסת תשמח לנסות ולשכנע שקנסות מותנים בהכנסה הם רעיון מצוין (-: