Copy Paste

מחקר שנערך על ידי ד"ר סולימאן חוואלדי העלה ש40% מהסטודנטים להוראה מעתיקים בבחינות הנערכות במכללות להוראה. מנסיוני האישי כמרצה, המצב בפקולטות למשפטים, במכללות ובאוניברסיטאות, אינו שונה. תופעת ההעתקות היא נורמה.
 
על פי דיווחי הסטודנטים במחקר, הגורם העיקרי להעתקות הוא פחד מכישלון בלימודים (68%), אחריו לחץ חזק מצד ההורים להצליח (54%), חרדת בחינות (47%), וכן "היעדר ערכים של נאמנות ויושר" (40%).
 
מה עושים?
 
אפשרות אחת היא להגדיל את הענישה על המעתיקים, ואת אמצעי האכיפה המיועדים לאתר אותם. הבעיה היא שהאמצעים הקיימים אינם מאפשרים זאת. בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות אינם רואים את עצמם כגופים משמעתיים. הם רוצים, במקרה הטוב, לחנך. בשלב הענישה מרגישים כולם שלא בנוח, והעונשים המוטלים למעשה הם קלים. יתרה מכך, גם שלב האכיפה אינו מבוצע באופן מרתיע. 40% מהסטודנטים במחקר ציינו כי המורים או המשגיחים מסייעים להעתקות. כאשר העונש הצפוי הוא נמוך, והתועלת כה גדולה, אכיפה וענישה של המעתיקים אינם יכולים להרתיע אותם. הרצון שלהם להצליח, מצד אחד, וחוסר יכולתם להצליח, מצד שני, הופכים את ההעתקה לחלופה המועדפת עליהם.
 
אפשרות אחרת היא להגדיל את הענישה על מי שמעתיקים מהם – המועתקים. המועתקים אינם מרוויחים דבר מהעתקה. יחד עם זאת, כל עוד לא מוטל עליהם שום עונש, סירוב מצידם לאפשר העתקה נתפס כמעשה לא חברי, קטנוני וקמצן. כאן יכולה המערכת לעזור להם. אם יעשה נסיון הסברתי המכוון לקבוצת המועתקים, אשר ילוו בענישתם במקרה שייתפסו, ייתכן שיהיה להם קל יותר לסרב לאפשר להעתיק מהם. הסיכוי לתפיסה והעונש הצפוי הנדרש לשם הרתעה של הקבוצה הזו הוא קטן בהרבה מזה שנדרש כדי להרתיע את קבוצת המעתיקים.
 
האם יהיה בכך כדי לשנות את הנורמה? על אף הטיעון הסדור, לכאורה, אפילו לי קשה להאמין שאכן כך יקרה. נורמת ההעתקה נראית לי חזקה מדי בחברה שלנו. עד שלא תצמח מנהיגות מקרב התלמידים אשר תרצה לשנות את הנורמה הזו, יהיה קשה מאד לשנות אותה. ענישת המועתקים תביא, אולי, לצמיחת מנהיגות כזו מקרבם אולם ספק רב אם הדבר יקרה, וגם אם יקרה, ספק אם מנהיגות כזו תוכל להשפיע על קבוצת המעתיקים.
 
הסטודנטים במחקר טענו כי האחריות להעתקות מוטלת דווקא על משרד החינוך. 58% מהם ציינו כי תופעת ההעתקות מעידה כי "מערכת החינוך נכשלה בהקניה ובהפנמה של ערכים". האם משרד החינוך, המורים או המרצים אכן יכולים לשנות את הנורמה, אם ירצו? גם כאן הספק גדול. יש סיכוי שכל טענה של 'הממסד' כנגד הנורמה רק יחזק אותה. באותו אופן שבו נסיונות של מערכת החינוך להלחם בתופעות 'קוליות' אחרות כגון סמים, שכרות או אלימות נתפסות כהוכחה נוספת לצדקתה של הנורמה בקרב התלמידים, האנטי-ממסדיים.
 
הצעות לפתרון יתקבלו בברכה!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נוחי  ביום מאי 2, 2008 בשעה 1:02 pm

    "40% מהסטודנטים במחקר ציינו כי המורים או המשגיחים מסייעים להעתקות"

    זאת הבעיה, תפתור אותה והשאר יפתור את עצמו.

    כשיש אקלים כזה בכיתה – פרייר מי שלא מעתיק, מניאק מי שלא נותן להעתיק.

  • יוסי  ביום מאי 2, 2008 בשעה 2:43 pm

    אם אני זוכר כסטודנט וכתלמיד תיכון – עיקר ההעתקה לא היה מהזולת אלא מתוך דפים ("שליפים") שהוכנו מראש.
    היתרון שבשליפים הוא בכך שהכנתם מצריכה לא רק מיומנות מיוחדת, אלא גם הבנה של החומר, יכולת סינון וכו' וכו'.
    שלא לדבר על כך שבזמן ההכנה אתה למעשה מתכונן לבחינה.

  • מודי תולשששש  ביום מאי 2, 2008 בשעה 3:31 pm

    צריך להסיר מהתלמידים את הלחץ להצליח במבחן, את הלחץ מההורים, את הפחד מכשלון, ואז הם ילמדו כדי לדעת ולא בשביל הציון.

  • אלון  ביום מאי 2, 2008 בשעה 4:39 pm

    כסטודנט למשפטים באונ' העברית אני מעיד שהתופעה אצלנו היא לחלוטין שולית. הרוב המוחלט לא מעיז וגם מי שחושב על זה מחליט נגד בסוף. (אף שאם היו רוצים הכל זמין, כולם מוכנים לנדב "עזרה" ולהעתיק במבחן זו לא משימה בלתי אפשרית – כך שהמחליטים נגד מעדיפים כנראה שלא להעתיק)

  • חיים  ביום מאי 4, 2008 בשעה 8:09 pm

    מה שאתה מציין אולי נכון, אבל הוא מעמיד סטודנטים, ולרוב סטודנטיות, שאינן נוטות לעמוד על שלהן או שפוחדות על מעמדן החברתי, במצב של בין הפטיש לסדן. בכל מקרה מדובר לרוב על עבודות הגשה ולא על מבחנים. כמעט ואין (לפחות במוסד שאני לומד בו) העתקות בבחינות, ואם ישנן כאלה – לעיתים מאד מאד רחוקות הן מבוצעות בסיועו של סטודנט אחר, ובכל מקרה הענישה על כך היא חמורה ונוקשה.
    לגבי העתקה בעבודות – ככל שחשיבות העבודה עולה כך יורדת הנכונות "לשתף" מפחד מהתפסות. (תרגיל שבועי להבדיל מעבודה סמסטריאלית)

  • אבי אלקיים  ביום מאי 5, 2008 בשעה 2:26 am

    כל מה שצריך כדי למנוע העתקות הוא ליצור הרתעה טכנולוגית. החלק הטכנולוגי מוסדר באמצעות הסרטת הבחינה באופן קבוע, אז (1) לא צריך משגיחים ו(2) הסטודנטים אף פעם לא יודעים באם הפעילות האסורה אכן נקלטה בסרט.

    ההרתעה מושגת על ידי מערכת כללים פשוטה: אלו שנתפסים מעתיקים מסולקים לצמיתות מהלימודים.

    השאלה האם זהו פתרון "מחנך"? דיון דומה ניתן למצוא בהקשר של הפנאופטיקון של בנת'ם מצד אחד, ובהקשר של code and other law of cyberspace של לסיג.

  • אלון  ביום מאי 5, 2008 בשעה 9:27 am

    אם תחשוב על כך, לרבות מההתנהגויות העברניות יש פתרון טכנולוגי, ובהרבה מקרים הפתרון אכן יהיה כזה שמאפשר לרשות להגיע לאינפורמציה כאשר תרצה.
    למעשה, פתרונות כאלה מיושמים כיום במעקב של מעסיקים אחרי שימוש לא רצוי של עובדיהם באינטרנט ובמייל. החשש מפתרונות כאלה הוא ברור. עלויותיהם נגזרים מהחשש משימוש לרעה, מהפגיעה בחופש הפרט ובצנעתו ועוד.
    שימוש בהם בבחינות דווקא אינו מעורר את החששות האלה, אבל קשה לאנשים שלא לקשור בינו לבין שימושים אפשריים אחרים בטכנולוגיות דומות. זהו הערך האקספרסיבי של הנורמה המשפטית (אגב לסיג)

  • קובי  ביום מאי 11, 2008 בשעה 12:53 pm

    לא לחינם נקראים מבחנים ללא משגיחים "מבחני כבוד". לא לכבודם של התלמידים להעתיק ולא לכבודו של בי"ס/ הפקולטה לבלוש.

    מה עושים? שאלה טובה. אבל לחנך באוני' זה כמעט בלתי אפשרי. [הערת אגב: האם אוני' תופסת עצמה כמחנכת? לא בטוח בכלל] חינוך מתחיל מהגן.

    ועד שיחנכו, אפשר בינתיים בכל זאת להחמיר ענישה, לא להקל ראש בהעתקה, קלה ככל שתהיה, ו"לקרוע" את המעתיק והמועתק. סילוק לצמיתות מהאוני' + אי הכרה בקורסים שכבר נלמדו הוא איום די משמעותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: