ארץ זבת קפה ואינטרנט (חינם)

עיתון הארץ דיווח בתחילת החודש על כך שבתי קפה רבים בניו יורק אינם מעוניינים בלקוחות שיושבים שעות רבות בבית הקפה לצרכי שימוש באינטרנט, אולם מזמינים רק כוס קפה אחת (כתבת 'הארץ' שכחה לציין שהסתמכה על כתבה קודמת בWall Street Journal).
 
אכן, לאחר שהות של ארבעה חודשים בניו יורק אני יכול לדווח מנסיון אישי שבתי קפה שאיפשרו שימוש חינם באינטרנט סבלו מתפוסה מלאה על ידי משתמשי מחשב חסרי בושה. הסיכוי למצוא בבתי הקפה הללו שולחן ריק באמצע היום היה אפסי (אחד כזה, שבכל זאת לא ויתרתי על מנעמיו והוא מומלץ לכל מבקר בעיר, הוא Grounded, באיזור הוילג'). הנסיון האישי שלי בארץ הוא שונה לחלוטין. איני זוכר מתי הגעתי לבית קפה שיש בו גישה חינם לאינטרנט ולא היה בו מקום ישיבה. מאחר שקשה לי להניח שגולשי האינטרנט הישראלים סובלים מעודף בושה לעומת עמיתיהם האמריקאים, ניסיתי לחשוב מה יכולה להיות הסיבה להבדל.
 
עיון בכתבה בWall Stree Journal מגלה שבתי הקפה שהחלו לנקוט בצעדים להגבלת השהות לצורך גלישה באינטרנט הם בתי הקפה העצמאיים, השכונתיים, המקומיים ולא הרשתות הגדולות. Starbucks, לדוגמא, אינה מוטרדת מריבוי הגולשים, ואינה מתכוונת להתייחס אליהם אחרת מבעבר. גם בתי הקפה בחנויות הספרים Borders וBarnes & Nobles לא ישנו ממנהגן. המעניין הוא שהתמחור עבור חיבור לאינטרנט בכל אחת מהרשתות הללו נעשה באופן שונה: Starbucks מאפשרת חיבור לאינטרנט באמצעות מנוי חודשי, Borders גובה תשלום עבור כל שימוש, ואילו ב Barnes & Nobles הגלישה באינטרנט ניתנת חינם. מידע אחרון חשוב לצורך ההשוואה הוא שבארץ רוב מוחלט של בתי הקפה מאפשר גלישה חינם באינטרנט. ברוב המקרים (למיטב ידיעתי בכולם למעט רשת 'ארומה') הגלישה היא ללא הגבלת זמן.
 
אז הנה ההסבר,
נניח שאת בעלת בית קפה במרכז תל אביב. את שוקלת האם להתקין אנטנת WiFi שתאפשר ללקוחותיך גלישה חינם באינטרנט. בהנחה שכל מה שאת רוצה הוא להרוויח יותר, השאלה שאת שואלת את עצמך אינה האם יהיו לך יותר לקוחות עם אינטרנט חינם או בלעדיו, אלא האם יזמינו אצלך יותר כוסות קפה בכל יום.
 
התשובה לשאלה הזו תלויה במספר בתי הקפה סביבך (המתחרים בך) שבהם ניתן אינטרנט חינם (לצורך הדיון נניח שלקוחותייך אינם יכולים ליהנות מגלישה באינטרנט אצלך, על חשבון מתחרייך).
 
אם כל המתחרים נותנים אינטרנט חינם, אף גולש לא יבוא אלייך אם לא תאפשרי גלישה חינם. אם תאפשרי גלישה חינם, חלק מהגולשים, שמעדיפים את הקפה והאווירה בבית הקפה שלך, יבואו להעביר כמה שעות גלישה אצלך. בהנחה שתפוסת השולחנות בבית הקפה שלך אינה מלאה ללא גולשי האינטרנט,  מספר כוסות הקפה שיזמינו אצלך יגדל אם תאפשרי אינטרנט חינם. מאחר שלכל גולש טעמי קפה ואווירה משלו, מספר הגולשים בבית הקפה שלך כנראה לא יגרום למספר הלקוחות שלך להיות גדול ממספר השולחנות בבית הקפה. ההגיון הזה עובד לגבי כל אחד מבתי הקפה בעיר, ולכן קיים שיווי משקל שבו כולם מאפשרים אינטרנט חינם. זהו שיווי המשקל הנוהג בישראל.
 
נניח, לעומת זאת, שהמתחרים אינם נותנים אינטרנט חינם. לצורך הדיון אין זה משנה אם הם מאפשרים גלישה בתשלום (חודשי או אחר) או שאינם מאפשרים גלישה כלל. אם לא תאפשרי גלישה חופשית, הבחירה בבית הקפה שלך תהיה, שוב, לפי העדפות הקפה והאווירה של הלקוחות. לעומת זאת, אם תאפשרי גלישה חופשית, שמך יצא לפנייך וכל חובבי הקפה והאינטרנט ירצו לפקוד את בית הקפה שלך. כעת, ברור שבית הקפה שלך יהיה בתפוסה מלאה. למעשה, סביר להניח שהביקוש לבית הקפה יעלה על מספר השולחנות בו.
אולם האם מספר כוסות הקפה שיזמינו אצלך יגדל? התשובה לשאלה הזו תלויה בכמות הזמן שכל לקוח מבלה בבית הקפה (ההנחה היא שכל לקוח מזמין קפה אחד, ללא תלות במשך הזמן שהוא מבלה בבית הקפה….זו הנחת 'חוסר הבושה' של גולשי האינטרנט בבתי הקפה). מאחר שהביקוש לבית הקפה שלך עולה על מספר השולחנות הלקוחות צריכים לחכות עד שיתפנה שולחן. לקוחות שמעוניינים לשבת כחצי שעה בבית הקפה לא יהיו מוכנים להמתין לשולחן יותר מעשר דקות. לעומתם, לקוחות שעומדים לבלות את כל היום בבית הקפה – 'עכברי בית הקפה' – יהיו מוכנים להמתין אפילו חצי שעה לשולחן. התוצאה תהיה שעכברי בית הקפה, אלה שזמנם בידם ותופסים שולחן לשעות ארוכות (למרות שהם שותים רק כוס קפה אחת) ישתלטו על בית הקפה שלך. אלה עלולים להבריח לא רק את גולשי האינטרנט אלא גם את לקוחותיו הקבועים והלא גולשים של בית הקפה. מספר כוסות הקפה שתמכרי יקטן, ואת תאלצי להפסיק את האפשרות לגלישה חינם. בשיווי המשקל, אף אחד לא יאפשר אינטרנט חינם. זהו שיווי המשקל בניו-יורק.
 
למעשה, הסיפור הניו-יורקי מורכב יותר – הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש.
בצד ההיצע, למעשה אין תחרות בין הרבה בתי קפה עצמאיים, אלא בין רשת אחת גדולה – Starbucks המחזיקה באחוז משמעותי מבתי הקפה (בכל ארה"ב החזיקה הרשת 7238 סניפים בסוף 2008) – לבין מעט בתי קפה עצמאיים. כל מבקר במנהטן יתקשה ללכת רחוב אחד מבלי להתקל בסניף של הרשת. לפיכך, הרשת היא זו שקובעת מהו שיווי המשקל ש
ינהג, לפי בחירתה. מאחר שבחרה בחיוב עבור אינטרנט, לא הותירה ברירה לבתי הקפה העצמאיים. באופן פאראדוכסלי, Starbucks כופה על המתחרים העצמאיים לא לאפשר אינטרנט חינם על ידי גביית תשלום בסניפיה.
בצד הביקוש, המיתון הביא להגדלה ניכרת במספר עכברי בית הקפה. לכן, גם אם בעבר הם לא היוו בעיה, כיום המצב שונה.
 
לתל אביב יש (לפחות) דבר אחד שניו יורק אינה יכולה להציע….איזה כיף!